חיוב על שירותי תוכן או «שיחה לחו״ל» שלא הזמנתי בחשבון הסלולר: מה עושים
בישראל שירותי תוכן בסלולר חסומים כברירת מחדל מאז תקנה של משרד התקשורת מסוף 2010, אלא אם ביקשתם לפתוח אותם. חיוב שלא אישרתם, כולל חיוב שמוסווה כשיחה לחו״ל, דורש בירור מול חברת הסלולר ובקשת החזר; אם החברה לא מטפלת, אפשר לפנות למועצה לצרכנות.
סכמו את המאמר באמצעות
אם בחשבון הסלולר מופיע חיוב על שירות תוכן (טריוויה, הכרויות, אסטרולוגיה, משחקים) או על «שיחה לחו״ל» שלא ביצעתם, אל תשלמו בשקט: פנו לחברת הסלולר, בקשו פירוט של החיוב ודרשו לבטל ולהחזיר. בישראל שירותי תוכן בסלולר אמורים להיות חסומים אלא אם ביקשתם לפתוח אותם, ולכן חיוב שלא אישרתם הוא סיבה טובה לדרוש החזר.
האם בישראל אפשר בכלל לחייב אותי על שירות תוכן?
רק אם פתחתם את הקו לשירותים כאלה. לפי גלובס, משרד התקשורת מתמודד עם גבייה דרך חשבון הסלולר מאז 2003, ובסוף 2010 הנהיג תקנה שמחייבת חסימה של שירותי תוכן, אלא אם הלקוח הודיע במפורש שהוא רוצה לפתוח את המכשיר להם. הכתבה מתארת גם את רישיון חברות הסלולר: על החברה לשלוח ללקוח «טופס נגישות לשירותים» שבו הוא בוחר אם לפתוח או לחסום שירותי גלישה ותוכן, ובהיעדר טופס חתום ברירת המחדל היא חסימה. נציגת המועצה לצרכנות אמרה שם שלקוח שחויב בלי אישור זכאי להשבה של מלוא הסכום.
שימו לב שהמידע הזה מבוסס על דיווח מ-2013. כדאי לשאול את חברת הסלולר שלכם מה מצב החסימה בקו היום.
למה החיוב מופיע כ«שיחה לחו״ל»?
אותה כתבה מתארת שיטה שעוקפת את חסימת התוכן: החיוב נרשם כשיחה בינלאומית דרך ספק בינלאומי, כך שחסימת שירותי התוכן לא חלה עליו. במקרה שתואר, חסימת התוכן הייתה פעילה, ובכל זאת הופיע חיוב של 100 שקל על «שיחה לחו״ל» שלא בוצעה. לכן כדאי לבקש מחברת הסלולר גם חסימה של שיחות בינלאומיות, אם אינכם משתמשים בהן.
קיבלתי מכתב גבייה מאיקיוטק. אני צריך לשלם?
פרשת איקיוטק הסתיימה בהסדר פשרה. לפי ynet, בהסדר בתובענה הייצוגית שהגישה המועצה הישראלית לצרכנות בוטלו כל הליכי הגבייה וההוצאה לפועל של חברות הקבוצה, ונאסר על איקיוטק ועל הבעלים שלה לטעון כלפי כל אדם לחוב בגין «שירותי תוכן בתשלום» שסופקו דרך מסרונים או שירותי האינטרנט שלה. הפיצוי הכולל עומד על 1.35 מיליון שקל; מי שהתלונן במועצה לצרכנות וקיבל דרישת תשלום מקבל 100 שקל, ומי ששילם עשוי לקבל יותר בהמשך. מכתב גבייה חדש בשם החברות האלה הוא לכן סיבה לחשד.
מה עושים, צעד אחר צעד?
- מוצאים את החיוב. עברו על החשבונית או על האזור האישי באתר או באפליקציה של חברת הסלולר, וחפשו שורות של «שירותי תוכן», «צד שלישי» או שיחות בינלאומיות שלא ביצעתם.
- מבקשים פירוט. התקשרו לשירות הלקוחות במספר הרשמי ובקשו לדעת מי הספק שחייב, מתי ועל מה.
- דורשים ביטול והחזר. אם לא אישרתם את השירות, אמרו זאת במפורש ובקשו זיכוי.
- מבקשים חסימה. בקשו לחסום שירותי תוכן, ואם אינכם צריכים, גם שיחות בינלאומיות.
- פונים לגורם חיצוני אם צריך. אם חברת הסלולר לא מטפלת, אפשר לפנות למועצה הישראלית לצרכנות, שטיפלה באלפי תלונות בפרשת איקיוטק.
ומה אם הגיעו SMS «פרסומיים» שהובילו לחיוב?
אם הצטרפתם לשירות דרך הודעה שלא ביקשתם, יש לכם גם טענה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת: אסור לשלוח פרסומת ב-SMS בלי הסכמה מפורשת מראש, ההודעה חייבת לכלול את שם המפרסם ודרך ליצור איתו קשר לצורך סירוב, ובית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 1,000 שקל לכל הודעה שנשלחה ביודעין בניגוד לחוק.
ואם ההודעה ביקשה ללחוץ על קישור?
הודעה שמבקשת «לאשר מנוי» או «לבטל חיוב» דרך קישור יכולה להיות פישינג. אל תלחצו; בדקו את החיוב רק דרך חברת הסלולר. את ההודעה אפשר לדווח למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי, שקיבל ב-2025 כ-14,000 דיווחים של אזרחים על פישינג, לפי נתוני המערך. את מספר השולח אפשר לחפש ולדווח ב-NoCall.
מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי.
מקורות ובדיקה
נבדק:
- גלובס – הקלות הבלתי נסבלת של גביית שירותים מפוקפקים בסלולר (22.10.2013)
- ynet – נפגעי איקיוטק יפוצו ב-100 שקל: מי ששילם יקבל יותר (30.6.2026)
- ויקיטקסט – חוק התקשורת (בזק ושידורים), סעיף 30א
- ישראל היום – 31 אלף הודעות מזויפות: נתוני מערך הסייבר הלאומי ל-2025 (19.2.2026)
מספור, כלי מפעילי התקשורת ונהלי דיווח עשויים להשתנות. יש לאמת צעדים רגישים מול הרשות הרשמית שבקישור.
פרטי המאמר
תוכן מערכת שנבדק על ידי NoCall עם הקשר מעשי לזיהוי שיחות והודעות חשודות.
קיבלתם שיחה חשודה?
חפשו את המספר ב-NoCall לפני שיתוף נתונים, חיוג חוזר או לחיצה על קישור כלשהו.
חפשו מספר טלפון או שם של חברה (בזק, Pelephone ו-Cellcom...) כדי לבדוק אם הוא דווח כספאם.
המשיכו לחקור
בדקו מי מתקשר מהקידומות והמדריכים האלה שדווחו על ידי הקהילה.

