מתקשרים אליי ומבקשים לדבר עם מישהו אחר: מה עושים
כשמתקשרים שוב ושוב ושואלים על אדם אחר, לרוב המספר שלכם רשום אצל עסק או גוף כלשהו על שמו, למשל של בעל המספר הקודם. אמרו שאינכם האדם המבוקש, אל תמסרו פרטים, ובקשו בכתב לתקן או למחוק את המספר. על חוב של אדם אחר אינכם צריכים לשלם.
סכמו את המאמר באמצעות
כשמתקשרים אליכם שוב ושוב ומבקשים לדבר עם אדם אחר, ברוב המקרים המספר שלכם רשום אצל עסק, משרד או גוף גבייה על שמו של מישהו אחר, למשל מי שהחזיק במספר לפניכם או מישהו שהקליד אותו בטעות. אמרו בבירור שאינכם האדם המבוקש, אל תמסרו שום פרט, ובקשו מהגוף לתקן או למחוק את המספר. אם מדובר בחוב של אדם אחר, אינכם חייבים לשלם אותו.
למה מתקשרים אליי ולא אליו?
הסיבות הנפוצות:
- המספר היה שייך בעבר למישהו אחר והוא לא עדכן את הגופים שהוא קשור אליהם.
- מישהו מסר את המספר שלכם בטעות, או בכוונה, בטופס, בהזמנה או בבקשת הלוואה.
- רשימת חיוג שיווקית שבה המספר משויך לשם לא נכון.
- ניסיון הונאה: «גובה חובות» או «עורך דין» שמשתמש בשם של אדם אחר כדי לפתוח שיחה ולהוציא מכם פרטים או תשלום.
האם אני צריך לשלם חוב של מישהו אחר?
לא. מי שחייב הוא האדם שהתקשר בעסקה, לא מי שמחזיק היום במספר הטלפון.
חוק הגנת הצרכן גם קובע סדר מסודר לגביית חוב מצרכן (סעיף 13ב2): עוסק שטוען שצרכן לא שילם צריך לשלוח לו הודעת חוב בכתב ובמסמך נפרד, למען הרשום של הצרכן, ובה שם העוסק, פרטי העסקה, פירוט החוב ודרכי ההתקשרות לבירורו. עד שעוברים 14 ימים ממשלוח ההודעה אסור לו לנקוט פעולה לגביית החוב, וצרכן רשאי לבקש תיעוד שמאשר את קיום העסקה, שיישלח אליו בתוך 14 ימים. כלומר, שיחת טלפון שדורשת «לסגור את החוב עכשיו» בלי שום מסמך, ועוד מאדם שאינו החייב, היא סימן אזהרה.
מה לעשות, צעד אחר צעד?
- אמרו רק את מה שצריך: «זה לא המספר של האדם שאתם מחפשים». אל תאשרו את שמכם, תעודת זהות או כתובת, ואל תמסרו פרטים על האדם המבוקש.
- שאלו מי מתקשר ובשם איזה גוף, ורשמו את התשובה, את התאריך ואת המספר.
- בקשו למחוק או לתקן את המספר. לפי חוק הגנת הפרטיות, כל אדם זכאי לעיין במידע האישי שעליו שמוחזק במאגר מידע (סעיף 13), ואם המידע אינו נכון, שלם או מעודכן, לבקש מבעל השליטה במאגר לתקן או למחוק אותו (סעיף 14).
- אם הפנייה שיווקית, אפשר לדרוש בכתב מבעל מאגר שמשמש לדיוור ישיר למחוק את המידע עליכם (סעיף 17ו). אם לא הודיע לכם בתוך 30 ימים שפעל לפי הדרישה, אפשר לפנות לבית משפט השלום.
- אם מגיעות הודעות פרסומת או שיחות מוקלטות, לפי סעיף 30א לחוק התקשורת אתם רשאים בכל עת להודיע למפרסם על סירובכם, בכתב או בדרך שבה נשלחה הפרסומת.
- חסמו את המספר אם הפניות נמשכות אחרי שהבהרתם. באייפון, לפי Apple, חוסמים מתוך כרטיס איש הקשר או מנהלים את הרשימה בהגדרות הטלפון.
מתי זה כבר הטרדה?
אם המתקשרים ממשיכים אחרי שהבהרתם, מאיימים או מנסים להפחיד אתכם, ייתכן שמדובר בעבירה: סעיף 30 לחוק התקשורת אוסר שימוש במיתקן בזק או בציוד קצה באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, והעונש הקבוע בו הוא מאסר שלוש שנים. תעדו את השיחות ופנו למשטרה.
ואם זה בכלל ניסיון הונאה?
אם המתקשר מבקש מכם לאשר פרטים «כדי לוודא שאתם לא החייב», לשלם «בשמו» או למסור קוד שקיבלתם ב-SMS, נתקו. מערך הסייבר הלאומי ממליץ לא למסור קודי אימות או פרטים אישיים בשיחה או בהודעה, ולדווח על ניסיונות הונאה לחמ"ל המערך בחיוג מקוצר 119.
אם מספר מסוים חוזר ומחפש «מישהו אחר», אפשר לבדוק ב-NoCall אם גם אחרים קיבלו ממנו שיחות כאלה.
מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי.
מקורות ובדיקה
נבדק:
- ויקיטקסט – חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, סעיפים 13, 14 ו-17ו
- ויקיטקסט – חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, סעיף 13ב2 (הודעת חוב)
- ויקיטקסט – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982, סעיפים 30 ו-30א
- Apple – סינון וחסימת שיחות ב-iPhone
- ישראל היום – המלצות מערך הסייבר ומוקד 119 (10.3.2026)
מספור, כלי מפעילי התקשורת ונהלי דיווח עשויים להשתנות. יש לאמת צעדים רגישים מול הרשות הרשמית שבקישור.
פרטי המאמר
תוכן מערכת שנבדק על ידי NoCall עם הקשר מעשי לזיהוי שיחות והודעות חשודות.
קיבלתם שיחה חשודה?
חפשו את המספר ב-NoCall לפני שיתוף נתונים, חיוג חוזר או לחיצה על קישור כלשהו.
חפשו מספר טלפון או שם של חברה (בזק, Pelephone ו-Cellcom...) כדי לבדוק אם הוא דווח כספאם.
המשיכו לחקור
בדקו מי מתקשר מהקידומות והמדריכים האלה שדווחו על ידי הקהילה.

