מתקשרים אליי לסקר טלפוני: איך יודעים אם זה סקר אמיתי
סקר טלפוני יכול להיות אמיתי: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עורכת סקרים גם בטלפון. אבל סקר אמיתי לא צריך פרטי אשראי, סיסמאות או קודים. אם המתקשר מציג את עצמו כסוקר הלמ״ס, אפשר לברר במוקד 1800-210-290; אם ה«סקר» מתגלגל להצעת מכר, זו פרסומת.
סכמו את המאמר באמצעות
שיחה שמתחילה ב«אנחנו עורכים סקר קצר» יכולה להיות אמיתית לגמרי, אבל היא יכולה להיות גם תירוץ למכור לכם משהו או לאסוף פרטים. הכלל הפשוט: סקר אמיתי שואל על דעות, הרגלים או מצב תעסוקתי, ולא צריך מכם פרטי אשראי, סיסמאות או קוד שקיבלתם ב-SMS.
האם גופים רשמיים באמת עורכים סקרים בטלפון?
כן. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס) כותבת שהסקרים שלה נערכים פנים אל פנים, בטלפון, באינטרנט ובדואר. הדוגמה המוכרת ביותר היא סקר כוח אדם: לפי גלובס, הנתונים בו נאספים בשמונה שלבים, ולרוב הריאיון הראשון נערך פנים אל פנים ושבעת השלבים הבאים בטלפון. מנהל הלמ״ס כתב ב-ynet שהלשכה עורכת יותר מ-60 סקרים בשנה.
כלומר, אם קיבלתם בעבר ביקור של סוקר הלמ״ס, שיחת המשך בטלפון היא דבר צפוי.
איך בודקים שהסוקר באמת מהלמ״ס?
- שאלו את שם הסוקר ואת שם הסקר.
- נתקו והתקשרו בעצמכם למוקד הטלפוני של הלמ״ס: 1800-210-290, הזמין בין 09:00 ל-21:00. באותו עמוד יש גם טופס פנייה למשתתפים בסקר וקישור לוואטסאפ של הלשכה.
- אם אין לכם זמן, אפשר לתאם מועד אחר דרך המוקד או הטופס.
לפי מה שכתב מנהל הלמ״ס באותו טור, מי שמסרב להשיב לסקר של הלשכה צפוי לקנס (סעיף המאסר שהיה בעבר בחוק בוטל). לכן נוכל עלול להשתמש בשם הלמ״ס כדי ללחוץ עליכם. בדיקה מול המוקד הרשמי פותרת את הספק.
מתי «סקר» הוא בעצם מכירה?
סימנים נפוצים:
- אחרי שתי שאלות כלליות מגיעה «הטבה» או «זכייה» שדורשת תשלום או פרטי כרטיס.
- שואלים על חברת הביטוח, הבנק או הסלולר שלכם ומיד מציעים מעבר.
- מבקשים מספר תעודת זהות, פרטי חשבון או קוד שנשלח אליכם.
על הנקודה האחרונה בנק ישראל ברור: בנקים וחברות כרטיסי אשראי לא יבקשו בשיחה שלא אתם יזמתם את הקוד שנשלח אליכם. סוקר אמיתי בוודאי לא צריך אותו.
האם מותר לשלוח לי «סקר» בהודעה מוקלטת או ב-SMS?
תלוי בתוכן. לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, «דבר פרסומת» הוא מסר מסחרי שמטרתו לעודד רכישה או הוצאת כסף, ואסור לשלוח אותו במערכת חיוג אוטומטי או ב-SMS בלי הסכמה מפורשת מראש. גם מסר לציבור הרחב שמציע להתקשר למספר מסוים כדי לקבל מסר כלשהו נחשב פרסומת, אלא אם הוא מאת המדינה ומוסדותיה או מגופים שהחוק מחריג. אם ה«סקר» המוקלט מוביל להצעה מסחרית, החוק חל עליו.
במקרה כזה:
- שלחו למפרסם הודעת סירוב, בכתב או באותה דרך שבה הגיעה ההודעה. החוק קובע שהסירוב לא יהיה כרוך בתשלום מלבד עלות המשלוח.
- שמרו צילומי מסך והקלטות, אם יש.
- בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 1,000 שקל על כל דבר פרסומת שנשלח ביודעין בניגוד לסעיף, בלי צורך להוכיח נזק.
מה לעשות אם כבר מסרתם פרטים?
- אם מסרתם פרטי כרטיס או קוד, התקשרו מיד לחברת האשראי ולבנק במספר הרשמי ובקשו לחסום.
- אם מסרתם רק שם ודעות, אין צורך בפעולה דחופה, אבל היו ערניים לשיחות המשך שמתבססות על המידע הזה.
- חפשו את המספר שהתקשר ב-NoCall ודווחו עליו אם היה חשוד.
מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי.
מקורות ובדיקה
נבדק:
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – סקרים ומפקדים: נבחרת להשתתף בסקר?
- ynet – «לא עוקבים, לא מטרידים ולא מפרים פרטיות»: מנהל הלמ״ס עונה (23.2.2021)
- גלובס – סקר כוח אדם: כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה (8.12.2025)
- ויקיטקסט – חוק התקשורת (בזק ושידורים), סעיף 30א
- בנק ישראל – בנק ישראל קורא לציבור לשים לב לניסיונות הונאה והתחזות (6.3.2024)
מספור, כלי מפעילי התקשורת ונהלי דיווח עשויים להשתנות. יש לאמת צעדים רגישים מול הרשות הרשמית שבקישור.
פרטי המאמר
תוכן מערכת שנבדק על ידי NoCall עם הקשר מעשי לזיהוי שיחות והודעות חשודות.
קיבלתם שיחה חשודה?
חפשו את המספר ב-NoCall לפני שיתוף נתונים, חיוג חוזר או לחיצה על קישור כלשהו.
חפשו מספר טלפון או שם של חברה (בזק, Pelephone ו-Cellcom...) כדי לבדוק אם הוא דווח כספאם.
המשיכו לחקור
בדקו מי מתקשר מהקידומות והמדריכים האלה שדווחו על ידי הקהילה.

